טיול ראשון ביפן בהרכב זוגי, מסלול שבועיים ‘הקלאסי’: קיוטו – האלפים – טוקיו.
**זהו פוסט חפירה שמפאת אורכו ומידת הפירוט הצפויה (כמו גם חוסר הזמן שלי כאמא לפעוט בן שנתיים) יעודכן מעת לעת.הפוסט מבטא את חוות דעתי האישית, והחוויה שלי בהינתן מגבלות הזמן והתקציב, כמו גם היותי צמחונית, ואין לראותו כפוגע ו/או מבקר את התרבות ו/או העם היפני. לחלק מהדברים פחות התחברתי ועל כן מבקשת לא לתקוף ולהימנע מתגובות “אבי נעלבי”. תודה**
_______________
תקציב: 25,468 ש”ח (כן, יש לנו אפליקציה/עשינו אקסל/חנונים). הרצוי היה 21,000 ש”ח, אבל הטיסות שלנו היו יקרות מאוד (8,730 ש”ח לשנינו יחד ליתר דיוק, כולל ביטוח ביטול trip-guarantee). ועשינו מלא שופינג יחסית לעצמנו (כולל איזה 20,000 יין מתנות לבן שלנו:)
תקופה: 11-24 לאוקטובר, תחילת שלכת, 14 ימים מלאים. בקיוטו היה קריר אך סביר (למרות הטייפון! הוא פחות הורגש שם אז טיילנו בגשם חצי יום), באלפים היה קרררררררר, בטוקיו היה מושלם!!
מאפיינים ותחומי עניין (על מנת שתדעו כמה הסקירה להלן רלוונטית לכם): זוג בני 37 ו34, צמחוניים, הוא גיק על כל המשתמע מכך – קומיקס, מרוול,די-סי (מה ההבדל ביניהם?) מודלים,גיימינג, סמוראים, בובות מוזרות כאלה של נארוטו ודראגון בול זי (מה ההבדל ביניהם? #2).. אוהב מפות עתיקות ודברים של גיבלי..יודע ומתעניין בהיסטוריה והתרבות היפנית, תמיד חלם להגיע לשם; אני פקאצה מה שהיו קוראים פעם (ככל הנראה) – ממששש אוהבת בובות רכות ומתוקות – פלאש דולז, את דיסני (גם בעלי), המומינים (סדרה גרועה אבל הדמויות מהממות), אליס בארץ הפלאות, כל מה שקוואי 🙂 מעולם לא יצאתי מגבולות אירופה והתרבות האהובה עליי היא הסקנדינבית – בפרט השבדים זהובי השיער – כך שזו הייתה הרפתקה של ממש עבורי
בגדול אוהבים יותר טבע ופחות ערים גדולות – אבל טוקיו המטורפת לא דומה בכלל לאף אחת אחרת… ולעיירות הקטנות כאן פחות התחברנו (בניגוד לעיירות באירופה)
טיסות: מקטע ראשון אלעל (היו מעולים!!) לפרנקפורט; לאחר 8 שעות מקטע שני עם לופטהאנזה (טובים מאוד) לטוקיו (הנדה). בחזור מקטע ראשון אנא (מצוינים) לפרנקפורט; לאחר 5 שעות מקטע שני עם אלעל (שוב מעולים בקטע מפתיע!!)
הוצאות בולטות נוספות: מלונות בדרגת 4 כוכבים לרוב, שינקאסן טוקיו קיוטו, קיוטו קנאזאווה ומטסומוטו טוקיו (בגלל שהיינו אחרי הטייפון לא הייתה שינקאסן ישירה), ביטוח בריאות יקר כי הגעתי זמן קצר לאחר ניתוח.
אילוצים ומגבלות: כאמור, מסגרת התקציב לעיל (חרגנו), הצמחונות (שמגבילה את יכולתנו לטעום את רב המאכלים המקומיים אבל מבחינתי זו מעלה), הטייפון שהגיע יום אחרי שנחתנו (והיו לו השלכות של תכנון מול ביצוע, בעיקר בקיוטו). הג’ט לג של 3 ימים שלא אפשר לי לקום מוקדם בבוקר ולעשות ימים מלאים.. והעובדה ששנינו דוברי אנגלית מצויינת אבל יפנית – פחות.
ההיילייטס של הטיול מבחינתי (אזהרת נדושות לפניכם):
אזור קיוטו – גיון, נארה ובעיקר – הרבה מעל כולם – מקדש קיפונה וסביבתו. זה המקום הכי מרהיב ופנטסטי שהיינו בו כל הטיול ואולי כל החיים..
האלפים – שיראקאווה גו היה מושלם, גם קמיקוצ’י היה נפלא אך אבוי – אני פדלאה.
טוקיו – טיםלאב בורדרלס, חנות הקונספט של אליס בארץ הפלאות, הגן הלאומי בשינג’וקו, מקדש סנסו ג’י, רחוב טקשיטה ההומה והצבעוני, מוזיאון הסמוראים (הפתעתי אותי!) …
_______________
טיפים כלליים: גוגל הוא חבר, גוגל טרנסלייט הוא חבר טוב יותר! הופתענו לגלות שגם בטוריסט אינפורמיישן וגם באינפורמיישן בכללי ובמקומות מתויירים – לא תמיד ידעו לשוחח באנגלית. נעזרנו הרבה בגוגל, גם מבחינת תכנון נסיעות, מזג אוויר וכאמור – תרגום.
המנות החמות בסבן אילבן או פמילי מארט תמיד עזרו וגיבו אותנו כצמחוניים, בעיירות קטנות שלא מצאנו מה לאכול, בטייפון וכו’. היו ערבים שמרק מיסו/טופו/נודלז/פטריות ממש סגרו לנו תפינה. רכשנו כמה דברים כבר ביום הראשון (כאמור טייפון) כמו הלחם הרך והטעים, גבינה צהובה אמריקאית, קפה ועוד..
הסתובבנו תמיד עם הפתק שמצאנו בקבוצה – “אני צמחוני” מתורגם ליפנית עם הסבר של מה אנחנו לא אוכלים וזה ממש עזר – גם כשקבלנו תשובות נבוכות של אין לנו מה להציע לכם. ידענו מה המצב וזה היה לנו הכי חשוב..נ כמובן שנעזרנו בהמלצות שעלו בקבוצה כמו גם טבעונים מטיילים בעולם, טריפ אדוויזר והאפי קאו.
_______________
תחבורה ציבורית: מקריאה בקבוצה ובכלל הכל נראה הרבה יותר מורכב ומאתגר מכפי שהוא באמת. בקיוטו התניידנו במגוון סוגי תחבורה (4 ימים מלאים, ICOCA טעון בכ5,000 יין), ובאמת קצת התברברנו בהתחלה, אבל באלפים לרוב הייתה אופציה אחת בלבד – אז פשוט בדקנו באינפורמיישן של העיירה בה היינו (או במלון). לא היה לנו פאס שם אז שילמנו על כל נסיעה בנפרד (במזומן). בטוקיו היה הכי פשוט, קליל וכיף. המלון שלנו היה סמוך לתחנת הסאבוואי Jimbocho, מרחק דקות נסיעה ספורות מהרבעים והאזורים שהכי שרצנו בהם – אקיהברה (בעלי הגיק #כאפות) שינג’וקו ושיבויה (מודה באשמה). הכל מאוד פשוט, יש הכוונה ברורה לאורך כל הדרך. מושלם. קל להתמצא אפילו למאותגרים טכנולוגית וגיאוגראפית כמוני (מודה באשמה שוב). רכשנו את הפאס סאבוואי 72 שעות ואז יום אחד עשינו כמעט הכל ברגל, ואז עוד פאס סאבוואי של 24 שעות ליום האחרון. עבד מעולה, לא היינו צריכים שום דבר אחר..
שינקאנסן: מומלץ להזמין מראש (בדרך כלל מספיק יום לפני) עם מקום שמור, כדי להיות על הצד הבטוח. בטח כשמדובר בשינקאנסן עמוסה כגון טוקיו-קיוטו. לשים לב שנותנים לכם מקומות צמודים זה לזה – נשמע בנאלי אבל בשינקאנסן (הדיי מעפנה) מקיוטו לקנאזאווה הושיבו אותנו במעברים הסמוכים, הוא מצד אחד ואני מצד שני..
_______________
מקומות לינה:
קיוטו – גיון מינאמי האוס (מלון דירות). מומלץ אבל..היו לנו מספר השגות ומענות. הדירה עצמה מושלמת, המחיר זול, אך היו מספר תקלות (יפורטו בהמשך). 350 ש”ח ללילה (כולל אפשרות ביטול)
קנאזאווה – HOTEL MYSTAYS PREMIER Kanazawa המושלם!! חדר מפנק ומקסים של 32 מ”ר במלון 4 כוכבים במיקום מצוין בעלות של 310 ש”ח (כולל אפשרות ביטול; פירוט בהמשך)
טקאימה – Hotel Kuretakeso Takayama Ekimae מלון מצוין גם כן, עם ארוחת בוקר טובה מאוד, 4 כוכבים, מיקום מושלם, חדר בגודל סטנדרטי אמנם, אבל מסודר ומצויד היטב עם כל מה שצריך. 384 ש”ח ללילה (כולל ארוחת בוקר, אפשרות ביטול;פירוט בהמשך)
מטסומוטו – Premier Hotel Cabin Matsumoto מלון 3 כוכבים סביר ונקי, חדרים קטנים אבל זה מה שמצאנו בתקציב שלנו. ארוחת בוקר טובה. 384 ש”ח ללילה אבל ירידה משמעותית ברמה מקודמו שעלה אותו כסף בטקיאמה (כולל ארוחת בוקר, אפשרות ביטול;פירוט בהמשך)
טוקיו – SAKU REN jimbocho מלון מושלם, מיקום מושלם, שירות מושלם. חדרים גדולים יחסית לטוקיו (23 מ”ר לחדר שלקחנו, שנחשב הקטן במלון. גדול יותר זה 37 מ”ר). שפע מקום אחסון, מיטה ענקית, חדר רחצה גדול. פשוט מאוהבת. ולא יקר, ממליצה בחום! 418 ש”ח ללילה (כולל אפשרות ביטול; פירוט בהמשך)
צמחונים ונהנים – חפירה מפורטת על האוכל תובא בהמשך (עם תמונות וקישורים), אך אין ספק שה-היילייטים של הטיול מבחינה קולינרית עבורנו כצמחונים נמצאו בערים הגדולות ואלה הזוכים:
קיוטו – צ’או צ’או גיוזה (יפני), איינסוף ג’ורני (דיינר טבעוני, המבורגרים), בארימה (תאילנדי)
טוקיו – T’s Tantan (מסעדת ראמנים טבעוניים מטורפתתתתת), Kyushu Jangara Ramen, Akihabara Honten – יש להם ראמן טבעוני חלומייייייייי, איינסוף ריפל (דיינר טבעוני עם אוכל מושלם), פיצה בר בצ’יודה (הפיצה הכי טעימה שאכלנו ביפן) https://www.facebook.com/pages/PIZZABAR裏秋葉原/186138798565652
ואיך אפשר בלי לסיים טיול עם פלאפל וסביח בפאקינג טוקיו, עם גלגלצ ברקע ובעלים ישראלי מקסים??? הכי TA-IM
_______________
וכעת…עוד כותרות… לגבי טוקיו אהובתי!!
הרבעים שהכי אהבתי: שיבויה ושינג’וקו (דהההה)
האזור שבעלי הגיק הכי אהב: אקיהברה (דההההה #2)
חנות הקונספט הכי הכי: אליס בארץ הפלאות
מסעדת הקונספט הכי שווה: מומין קפה ומאפה
החנות המקומית הכי שווה: ניטורי
החוויה הכי משתלמת: מוזיאון הסמוראים
החוויה הכי מפתיעה (לטובה): כנ”ל!
החוויה הכי מדהימה: טיםלאב-בורדרלס
מקדש חובה: סנסו ג’י
גן חובה (לא מה שזה נשמע חחח): הגן הלאומי בשינג’וקו
הקינוח הכי טעים (בנאלית): הקרפים של מריון (?) שמוכרים בכל מקום.
השופינג הכי מטורף – דייברסיטי, ספציפית אייץ’ אנד אם.
_______________
צמחונים ומתענים:
אלוהים למה הכל סגור פה בחמש וחצי אחה”צ מה נאכלללללל ?? אדממה וצ’יפס. שני לילות ברצף..
אלוהים למה הכל סגור פה בחמש וחצי אחה”צ מה נאכלללללל ?? מנה חמה 🙁
אלוהים איזו עיירה שכוחת אל, איך למען השם הם הצליחו לעשות פיצה כל כך גרועה?? מה נאכללללל ?? שוב מנה חמה 🙁
אלוהים למה הסושי שלהם לא טעים מה נאכלללללל ?? שוב מנה חמה 🙁
- עודכן פירוט לגבי המסע האינסופי מנתב”ג עד קיוטו וארבעת הימים הראשונים בקיוטו, כמו גם שלושת הימים הראשונים באלפים (קנאזאווה, שיראקאווה גו, קמיקוצ’י) (בתגובה לפוסט) + תמונות. המשך יבוא …
אקסל הוצאות ומסלול זמין להורדה כאן: https://www.sendspace.com/file/i117ys
עלות טיסה: 8730 ש”ח (הוזמנה כשלושה חודשים לפני, עלות לשנינו, כולל ביטוח ביטול טריפ גראנטי)
עלות כלל המלונות כולל אופציית ביטול (13 לילות): 5148 ש”ח
ביטוח יקר לשבועיים (אחרי ניתוח) וחבילת אינטרנט לחו”ל: 1265 ש”ח
יצאנו לטוקיו עם: 5455 ש”ח במזומן (מומר ליין)
משיכה ראשונה ביפן: 2615 ש”ח
משיכה אחרונה ליומיים האחרונים: 717 ש”ח
חיובי אשראי שינקאסן: 1090 ש”ח
חיובי אשראי שונות: 448 ש”ח
סה”כ עלות טיול: 25,468 ש”ח
תמצית המסלול בחלוקה לימים (מודגש מה שאהבתי במיוחד)
פירוט המסלול:
נכנסת לפרטים עם פירוט הימים והשעות (פחות או יותר, יש
נסיעות, אטרקציות ומקומות בהן זה רלוונטי מבחינת הגעה ו/או עומסים) במהלך הטיול
שלנו ביפן המקסימה. לאחר פירוט כל יום, אוסיף תמונות שצולמו במהלכו לפוסט.
10.10, יום חמישי 06:10 – טיסות
את הדרך הארוכה שלנו התחלנו בטיסת אל-על לפרנקפורט. לא הצלחנו
לעשות צ’ק אין ולבחור מקומות לפני, אבל – חשוב מכך – הסדרנו את כל הארוחות
הצמחוניות לכל המקטעים, הלוך וחזור, שזה דבר שאי אפשר לעשות ברגע האחרון.
אל-על היו מושלמים. לא מאמינה שאני מקלידה את המילים האלה אבל
הם היו מעולים, מתוקתקים, יעילים, שירות מעולה, כל הדרך. הופתענו מאוד. ווידאנו
בשדה את שילוח המזוודות ליעד הסופי – טוקיו, ונהננו מהטיסה למרות שלא הצלחנו
להירדם מרב התרגשות. הכל היה בזמן על הדקה, הבורדינג, כל התורים לפני בשדה – הכל
היה מהיר – ביום סופר עמוס בו 108,000 איש יצאו מנתב”ג. האוכל (צמחוני) היה
מדהים במושגים של מטוס (אקונומי קלאס). קיבלנו כריך מוצרלה חם ברוטב עגבניות עם
זיתים וסלט יווני עם עלי גפן וגבינה בולגרית. #מע זה היה ממש טעים!! המטוס היה חדש, המדיה לצפייה הייתה טובה,
הרבה מקום לרגליים (יחסית). תענוג.
היה לנו קונקשן בפרנקפורט עם 8 שעות המתנה. בדיעבד, מזל!!! לא
הצלחנו לבחור מקומות לטיסה הכל כך ארוכה שהמתינה לנו לטוקיו מבעוד מועד, לא הצלחנו
לבצע צ’ק אין אונליין..פשוט לא התאפשר. ניגשנו לטרקלין העסקים של לופטהאנזה והם
עשו זאת בשבילנו – ותפסו עבורנו את המקומות האחרונים שהיו פנויים במטוס זה לצד זה.
היינו ממש לחוצים – אני חרדתית – וחששתי גם כך מהטיסה הארוכה, והם פשוט טיפלו בנו
בכפפות של משי והיו נעימים ודברו עם מי שהיה צריך וסידרו הכל. הם אפילו הוסיפו
הערה במחשב – זוג צעיר וחמוד תנסו לעזור ולשפר להם את המקומות!!! (כי היינו באמצע
של הגיוש המרכזי)
8 השעות בפרנקפורט רצו ממש מהר אחרי
זה..ארוחת בוקר של קפה ומאפה, צהריים טבעוני של מקדונלדס, היה ממש נחמד. השדה גדול
אז לוקח זמן להגיע ממקום למקום. בשעות האחרונות ראינו סדרות בטאבלט וכאלה והנה
הגענו לטיסה האמיתית..רגע לפני – אוברבוקינג – 600 דולר לאדם לכל מי שמסכים לדחות
את הטיסה (!!) כזוג עם ילד שזה הרבה כסף בשבילו היינו דיי בקונפליקט, אבל לבסוף
וויתרנו בגלל הטייפון הצפוי, שלא רצינו שיתקע אותנו עוד כשגם כך זמננו קצוב ומועט
ביפן.
עלינו לטיסה לטוקיו – כדור שינה תודה רבה – מטוס פצצה מדיה
מטורפת עם הרבה סרטים ותכניות, נחתנו בטוקיו ב11.10, יום שישי בשעה 12:00.
ישששששששש הכיף יכול להתחיל!! או שלא?
באופן מפתיע כל הקונקשן המסורבל הזה עבר עד כה ממש סביר
ואפילו חביב, נחתנו בטוקיו וישר ‘נחטפנו’ לראיון טלוויזיוני / רשת של צוות מקומי
חביב שראיין תיירים על מה שמביא אותם ליפן ומה הציפיות והחוויות שנכונות להם
וכו’…נייס! אנחנו סלב בשקל, כלומר ביין.
יאללה, שינקאסן לקיוטו, כיף, נוח מהיר – כולם מדברים על זה,
לא?
אז…פחות, דווקא השינקאסן שבר את גב התייר. לא הזמנו כרטיס
מיד עם הנחיתה בנאריטה (טעות!!) ולא חשבנו שיהיה טירוף בשעת צהריים מוקדמת אבל –
טייפון – לא היו מקומות ישיבה באף רכבת לאורך כל היום. כולם ברחו בטוקיו לקיוטו.
ואנחנו היינו צריכים להגיע גם כמובן, היתה לנו דירה שהמתינה לנו, וגם רצינו להימנע
מעין הסערה, ולהתחיל את המסלול שלנו בקיוטו, כמתוכנן.
אז שילמנו הון, ולמרות שהגענו עשרים דקות לפני שהשינקאסן יצאה
מהתחנה, לא ידענו אלו קרונות הם לא שמורים על מנת לנסות לתפוס מקום (1-3). שורה
תחתונה עמדנו שעתיים אחרי יום וחצי של טיסות וקונקשנים. עם המזוודות, עם הרבה
אחרים שעמדו איתנו, רעבים ועייפים ומג’וייפים (לא התקלחנו יום וחצי), עוד לא
מבינים מה קורה ומי נגד מי, וכשסופסוף הגענו לקיוטו התחנה נראתה לי כל כך מפלצתית,
מלא אנשים, הכל גדול ומסובך ומבלבל והיה לנו קשה להתמצא – ובפאקינג טוריסט
אינפורמיישן ישבו אנשים שלא ידעו מילה אנגלית ברמה של המכונה לרכישת איקוקה הייתה
ממש מולם ואנחנו עוד לא ראינו / זיהינו אותה אז שאלנו איפה רוכשים כרטיס אבל לא
קבלנו תשובה (בכמה וכמה מקומות)
ופה הסיפור עוד לא נגמר…הייתה לנו נחיתה מאוד קשה במקום
האירוח הראשון.
,11/10 יום שישי, נחיתה ונסיעה לקיוטו, מקום לינה ראשון (ארבעה
לילות), דירה במלון דירות Gion Minami House
בגדול מומלץ אבל..היו לנו מספר השגות ומענות. הדירה עצמה
מושלמת, המיקום מעולה, המחיר זול, אך היו מספר תקלות בתקשורת, כולל התנהלות לא
נכונה בהגעה שהפכה את הערב הראשון שלנו למתיש ודי מסויט . 350 ש”ח ללילה
(כולל אפשרות ביטול). הקישור בבוקינג מראה שני כוכבים אך עם ציון מאוד גבוה.
https://www.booking.com/hotel/jp/gion-minami-house.html
מאחר והתעכבנו בתחנה הגדולה בקיוטו להבין מי נגד מי ולמצוא את
עצמנו בערב מבחינת תחבורה, התמצאות, אוכל (צמחוני) וכו’, התקשרנו להודיע שנגיע
אחרי שבע וחצי כשכבר הקבלה לא מאויישת. אמרו לנו שאין בעיה. מה לא אמרו לנו – שהם
שולחים לנו מייל עם הוראות כניסה (לא ברורות בעליל) ושיש קופסת/מנעול על הדלת
לדירה ובכלל קוד כניסה לבניין וכו’. הם שלחו לנו את המידע הנ”ל בשעה 19:00
בערב, כשהסוללה שלנו כבר גססה, ובשארית כוחותיה עזרה לנו בקושי לנווט למלון הדירות.
הגענו – דלת הבניין סגורה, כלומר אפשר להיכנס רק למבואה.
הסוללה מתה ואין איפה להטעין אותה. אין לנו קוד כניסה לבניין, ניסינו להתקשר
ממכשיר של עוברת אורח חביבה ואומללה שעיכבנו למספר שהיה כתוב שזמין כשאין איש
בקבלה – ושמענו את הטלפון מצלצל בצד השני של הקבלה הנטושה. ניסינו עוד מספרים.
כלום. נכנסנו רק כשהגיע זוג נוסף שהתארח. התמקמנו לפחות בחדר הכביסה (עם המכונות
הנכלוליות שלוקחות כסף על עוד סיבוב ועוד אחד אבל לא באמת מייבשות – אבל את זה
נגלה בהמשך). האורחים הנוספים ניסו לעזור ולהתקשר לשלל מספרים – גם להם לא ענו.
בינתיים הטענו את הנייד, אני בשלב הזה ישבתי על המדרגות ובכיתי כמו עלובת נפש.
הייתי מותשת מהטיסות והשינקאסן בעמידה והכל ומתתי להכנס לחדר. יצאנו מישראל יום
לפני ב6 בבוקר. השעה הייתה כבר רבע לתשע בערב!!
לבסוף, היה די סוללה לגלות את המייל המאוחר וההודעה מבוקינג
עם ההנחיות העמומות. עדיין בעלי לא הצליח לפתוח את המנעול המוזר ונעזר באורח
הנוסף.. סוף סוף!
נכנסנו, והדירה הייתה באמת מדהימה..שני חדרים עם שתי מיטות
זוגיות, סלון, מטבח, ארון, ספה, באמת שהכל. נהנינו מהשהות שלנו שם וזה היה נפלא
להישאר שם אפילו בערב הטייפון, עם מנות חמות ואוכל מהסבן אילבן. זה היה מאוד מנחם.
הדירה הייתה מסודרת, יפה ונקייה, באמת כיף..היינו שם ארבעה ימים.
כמה ימים אחר כך, הם פישלו בשילוח המזוודות – ביקשנו עזרה
במילוי הטופס, ורצינו לשלוח את המזוודות שיחכו לנו במלון בטוקיו בזמן שאנו מטיילים
באלפים (ווידאנו כמובן עם המלון בטוקיו שזה בסדר). הם לא עשו את זה, אלא סימנו שילוח
דחוי ווהמזוודות הגיעו אחרינו לטוקיו, מה שאומר שהגענו גם מותשים מג’וייפים וללא
בגדים להחלפה – ובעיקר לחוצים מהיעדר המזוודות
12.10 יום שבת, טייפון, חצי יום באזור המלון
שלנו גיון, הליכה בגשם וביקור ב3 מקדשים:
קודאי-ג’י https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g14124527…
שורן – אין
https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g298564…
יאסקה
https://www.tripadvisor.co.il/Attraction_Review-g298564…
קמנו לבוקר של הטייפון הגדול, וידענו שנאלץ לשנות את
תכניותנו. במקור הימים שלנו בקיוטו התבססו על ההנחה שנבקר ב: נארה, פושימי אינארי,
קיפונה, קינקקוג’י, אראשיימה ועוד. בגיון תכננו לבקר בקטנה בערב בלבד – כי זהו
אזור הדירה שלנו. אז הנה טיפ ראשון שאמנם קשה ליישם לקונטרול פריקס כמוני – נסו
להיות גמישים, אפשר להכין תכנית מגירה או לסמן כמה מקומות על המפה שנמצאים קרוב
יותר, הגישה איהם קלה יותר, מרחק הליכה רגלי וכדומה. היו לנו כמה כאלה..
בגלל הטייפון החלטנו לא להתרחק יותר מדי ביום הראשון, יצאנו
לטיול רגלי בגשם קל אך מתמשך כי העת ועם רוחות שמנשבות קל – בינוני. ביקרנו בשלושת
המקדשים לעיל שהיו במרחק הליכה וצילמנו תמונות נפלאות. הרבה אווירה ורוחניות
ופסטורליות בעיר כה גדולה זה מפתיע, מנחם ומקסים.
המקדש האהוב עליי מבין השלושה, בו בילינו הכי הרבה זמן
וצילמנו הכי הרבה היה Shoren – In אך באמת
שכולם היו יפים ונעימים ואינטימיים, פשוט אידיאלים ליום גשום שכזה.
*** היילייט קולינארי*** לאחר המקדשים
הגענו למקום המומלץ הראשון שלנו – צ’או צ’או גיוזה שלהם תפריט צמחוני נהדר!! אכלנו
מרק מיסו נפלא, גיוזה מצוינת עם טופו, גיוזה עם ריזוטו פטריות, אורז מאודה בצד –
היה פשוט מדהים.
https://www.tripadvisor.co.il/Restaurant_Review-g14124512…
את חצי היום השני צהריים – ערב בילינו בדירה עם מנות חמות של
מיסו, טופו ונודלז..טוסטים מלחם רך וגבינה אמריקאית בסבן אילבן וכו’.
– מוסיפה תמונות מהיום הראשון בגיון,
קיוטו
13.10 – יום ראשון, אחרי הטייפון בא הג’ט לג
ושוב שינוי תכניות – נארה + פושימי אינארי
אז למרות שהטייפון היה מאחורינו, ולמרות שבלילה שאחרי הנחיתה
(בין ה11-12) קרסתי לתוך שינה מתוקה, ביום הזה שוב נאלצנו לשנות תכניות. במקור
היינו מתוכננים לצאת מוקדם (מאוד) לקינקקוג’י ואראשיימה כדי להימנע ככל הניתן מעומסים משוגעים (במקור
זה גם היה אמור לקרות ביום שלפני – שאינו יום ראשון – אבל טייפון וזה). בתכלס נפל
עליי ג’ט לג של החיים ולמרות שהייתי עייפה התהפכתי במיטה עד שלוש (גם לבעלי זה
קרה) והתעוררנו רק בעשר.. אבוי, בטח שלא נעשה את המקומות הכל כך מתויירים האלה
באמצע יום ראשון העמוס גם כך..אז מה? אז נארה!
נארה נפלאה ביום ראשון. באמת. המקום כל כך גדול וכל כך מרווח
ויש כל כך הרבה איילים, בכל כך הרבה אזורים שהעומס -לא משנה כמה עמוס, לא משנה שיש
המון משפחות וילדים ביום ראשון – בכלל לא מורגש. אנחנו צמחוניים ואוהבי בעלי חיים,
ואחרי שהבנו שבתי הקפה איתם ממש לא עושים עמם חסד ולא בשבילנו – שמחנו לפגוש את
האיילים המתוקים. התעכבנו שלושת רבעי שעה באזור הפארק שבכניסה רק להאכיל אותם. לא
ידענו שיש עוד כל כך הרבה פארק וכל כך הרבה איילים מעבר – במקומות שמן הסתם יש
הרבה פחות אנשים.
אל תצפו לטבע מדהים או מקדשים מטורפים (לא נכנסנו כי היינו
מעט ברוויה מהמקדשים המהממים בגיון בהם ביקרנו יום קודם), הכל נחמד ונעים ונאה אך
לא מרהיב, לא בשביל זה באים. כן כיף מאוד לשוטט שם, יש פארק עצום איילים (ועוד
איילים) בכל מקום ואזור, גם בחלקים יותר מרוחקים ומבודדים של הפארק..יש מוזיאונים
(לא נכנסנו) ומצד שמאל כשעולים למעלה רחוב ארוך גדוש בחנויות מזכרות, נשנושים,
קינוחים וגם כמה מסעדות. קנינו גרביים ממותגות (טאבי) של איילים לכל המשפחה, גם
לבן השנתיים (550 יין לזוג, אחר כך קניתי עוד זוג יותר סטנדרטי לתיירים ב380 יין,
ובובת קוקאשי ב2200).
טיפ כללי ו***היי לייט קולינארי*** : שימו בגוגל מאפס את
המסעדה האיטלקית טראטורייה מילאנו; מעבר לזה שהפיצה טובה מאוד ויש כמה אופציות
לצמחוניים כולל וורסייה עם ירקות מקומיים, הפיצה נמצאת במדרחוב נחמד של מזכרות
וקינוחים (גלידה זהב וכאלה). מובן שכצמחוניים נאכל עוד הרבה פיצות בטיול הזה
(לפעמים בלית ברירה) אבל זו הראשונה באה לנו ממש בטוב.
https://www.tripadvisor.com/Restaurant_Review-g298198…
היינו בנארה כ-3 שעות (אולי מעט יותר), ושעות אחה”צ כבר
התקרבו, אז המשכנו לפושימי אינארי, שגם הוא בתכנון המקורי שלנו היה משובץ בשעות
הבוקר המוקדמות (מאוד) אבל היות והיה נוח לשלבו עם נארה, זרמנו על הערב.
פושימי אינארי – אני מעט אמביוולנטית לגבי המקום הזה.. הגענו
בשש בערב בערך, היו אנשים, אבל לא המון, והזרם כמובן מדלל ככל שעולים..עשינו קצת
מעבר לחלקו הראשון של המסלול, ואפילו תפסתי כמה תמונות לבד שזה היה נחמד. אני
מניחה ומאמינה שבבוקר/צהריים באור זה יותר מרשים מבחינת הסביבה הטבעית, אבל יש שם
קסם גם בערב, והיה נחמד באמת, אבל לא הרגשתי את הוואו מאתר שציפיתי לו, שמוגדר
כמאסט. לא יודעת, קצת פחות אני. בכל אופן, היינו שם כ-2 שעות, ומבחינתי זה הספיק.
בערב בגיון אכלנו במקום מדהים, וכאן אני מגיעה ל***המלצת זהב
נוספת לטבעונים***. המקום נקרא איינסוף ג’ורני – זו רשת שיש לה מספר סניפים בטוקיו
(ג’ורני / ריפל) של המבורגרים טבעוניים מדהימים, ומנות נוספות כגון מרקים,
טורטיות, ‘שניצלונים’ ועוד (משתנה לפי סניף)
https://www.facebook.com/ainsoph.Journey.kyoto/
http://ain-soph.jp/kyoto/
יש שם מפת כל היבשות ואנשים שמים מדבקות ומסמנים מהיכן הם.
ישראל כמובן מכוסה כבר בכמה שכבות וגם כשנכנסנו שמענו ישר עברית של אורחים (משפחה)
בשולחן סמוך..
הזמנתי מרק מינסטרונה לראשונה, והמבורגר עם צ’יפס שהיה מעולה.
בעלי הזמין המבורגר שונה עם צ’יפס וחטיפי ‘עוף’ שהיו חלומיים (נראה לי שנתחי סויה
אבל לא בטוחה). טעים בטירוף ושירות מעולה. מומלץ בחום.
– מוסיפה תמונות מהיום השני בנארה
ופושימי אינארי
14.10 – יום שני, הג’ט לג ממשיך (!!!!) שוב מתחילים
את היום מאוחר – אבל מגיעים למקום הכי מרהיב, קיפונה !!!!
אז שלושה ימים אחרי שנחתתי ביפן, עדיין ג’ט לג!! לא קראתי פה שזה קורה
לאנשים אז אני חשה חובה להזהיר. עוד לילה שמותשת התהפכתי במיטה ופשוט לא הצלחתי להירדם. בשלוש בבוקר שוב נשברתי ולקחתי כדור שינה. בעלי כנ”ל והנה עוד
יום שתוכנן להתחיל סופר מוקדם בקינקקוג’י, להמשיך באראשיאמה ואולי בערב אם נספיק
גם קיפונה (כן, זה מטורף) – ושוב הקלפים נטרפים. התעוררנו אחרי 10:00 עם ההבנה
שצריך לשנות תכניות שוב. מזל.
קיפונה זה ככל הנראה המקום הכי מרהיב שהייתי בו ביפן.
אותו בוקר היו שם קילוחי גשם עדינים אך ממושכים שהוציאו עוד יותר את הירוק של
הטבע והדגישו את האדום העז של העששיות.
על קיפונה התעקשתי גם כי יש לנו תמונה בדירה בחדר העבודה וזה נראה פשוט קסם
להגיע לשם, עם העששיות האדומות שמלוות במעלה ההר והמדרגות.
טוב שהתעקשתי. גם במחיר של ויתור על קינקקוג’י ואראשיימה.
בגלל שיצאנו מאוחר יחסית, בגלל הגשם הקל והמרחק, והנסיעה – שרק נשמעת מסורבלת
בתכנון אבל בתכלס היא ממש לא קשה – היו מעט אנשים. עלינו במעלה ההר במסע של קסם
כשהעששיות מלוות אותנו לאורח כל הדרך, אל תוך היער, במעלה ההר, ממנה אחד למשנהו.
וכל שער שהיה ‘נטוע’ באמצע הירוק המטורף הזה, נראה כמו פורטל בעולם פנטזיה.
זה היה ללכת בתוך חלום, התמונות עושות עוול אבל אעלה אותן בכל זאת. המקום הכי יפה,
קסום ורומנטי שהייתי בו. בטח בקיוטו, אולי בכל השבועיים ביפן.
באמצע הדרך, עייפים ורעבים, נתקלנו במסעדת נודלס עם ישיבה וריהוט מינימליסטי
בסגנון מסורתי. האטריות היו חביבות ודביקות, והזמנו את המנה היחידה לצמחונים – מנת
חמשת הפטריות. הגשם המשיך לרדת מבעד לחלון והפך את החוויה למדהימה אפילו יותר.
חזרנו למלון בגיון רק אחה”צ, אבל לא היה לנו כוח לעשות עוד דברים –
למחרת היינו עתידים לצאת לאלפים. מה שכן – המלצה קולינארית !! אכלנו אוכל תאילנדי
משובח במסעדה עם תפריט צמחוני בשם
Baramee שגם עליה
קראנו כן. מורנינג גלורי חלומי, ספרינג רולז ואורז מוקפץ.
15.10 יום שלישי, יוצאים לאלפים. תחנה ראשונה
קנאזאווה
לאחר לילה ראשון בלי ג’ט לג, של שינה רציפה וטובה, שילחנו את המזוודות
(עם הפשלה שתוארה בתחילת הפוסט) דרך סבן אילבן ויצאנו לקנאזאווה. לקחנו שינקאנסן,
ולמרבה הבאסה, גילינו שהכרטיסים שנתנו לנו הם משני צידי מעבר ולא צמודים (אז תוודאו את זה כשאתם קונים כרטיסים ביחד). הנסיעה לא
הייתה מדהימה. מדברים פה מלא על הנימוסים היפנים אבל מה נסגר עם המשיכות והחיטוטים
באף??!! זה ליטרלי היה בקצב הרכבת, כל הפאקינג קרון. לא נעים. ניחא..הגענו
לקנאזאווה וביקרנו ברובע הסמוראים ורחוב הסמוראים. נחמד מאוד. לא מרהיב.. אחר כך
חיפשנו אוכל צמחוני לצהריים ושוב מצאנו..פיצה!
https://www.facebook.com/salina272/?__tn__=kC-R&eid=ARAf505TmQN4TxqmPXAMcv8CuKFsQyf3dIY6ddK4aOT1-JwEfxpIjOZ8yjKwrMP5h68kSxpa7pBOch00&hc_ref=ARQwY2eOj2JJHzKZRoptrm1dqsjoK1hoQ5J9cRHorONC_wMrBpmBkqqfiTNwHjtnlhY&fref=tag
הפיצה הייתה ממש סבבה, ונמצאת ברחוב די פנימי, פסטורלי ונעים בקומה שנייה.
הבעלים מסביר פנים וחביב, התעניין מאיפה באנו ואיך מצאנו אותו (לא מקום שוקק תיירים,
תודה להאפי קאו)
אחר כך המשכנו לטירה שמאוד הרשימה מבחוץ אך אכזבה מבפנים – תכלס אין שם הרבה
בשביל התייר הממוצע לדעתי, אלא אולי לפריקים כבדים של בנייה ומיגון והיסטוריה.
מבפנים זה קורות עץ דיי חשופות וריקות ובדיעבד הייתי מוותרת. להסתובב בחוץ זה נחמד
ונעים והכי יפה – בגנים. הייתי מסתפקת בכרטיס לגנים בלבד ואת הטירה מצלמת מבחוץ.
זו החוויה שלי.
בכל אופן, הגנים מאוד נעימים ודי מרשימים, (אחרי קיוטו קצת אנטי קליימקס), רק
רססו עצמכם בהתאם, כי יש שם עוקצנים ובירחושים למיניהם בשפע.
לעת ערב חזרנו למלון להתארגנות ורגיעה לפני ארוחת ערב. המלון היה
מושלםםםםםםםם, עם חדר ענק, 32 מ”ר, מרוהט ומצויד בכל טוב, נוח ומפנק. HOTEL MYSTAYS PREMIER
Kanazawa. עלה לנו
310 ש”ח בלבד, התעריף הלילי הזול ביותר שהיה לנו כל הטיול – לחדר מדהים!!
ארוחת ערב באלפים לצמחונים – משימה כמעט בלתי אפשרית – לא יודעת איך טבעונים
שורדים את זה. זוועה. המסעדות המומלצות בהאפי קאו וכאן היו או סגורות (בפאקינג
שש!) או מלאות לחלוטין (אז תבקשו מהמלון שלכם להתקשר להבטיח שולחן מראש) או רחוקות
(וכאמור היינו בלי רכב) אז מצאנו את עצמנו אוכלים אדממה וצ’יפס. מעולים אמנם, אבל
עדיין, די אלתור, בבר מפוצץ תיירים – כנראה כי זה היה המקום היחיד שפתוח..
באוריינטל ברווינג שגם הומלץ פה
http://a0.cdn.japantravel.com/ishi…/oriental-brewing/31209
16.10 יום רביעי, ממשיכים באלפים. דרך
שיראקאווה גו לטקיאמה
קמנו בבוקר מוקדם, מבסוטים וגאים בעצמנו – שלא לצורך – נכונים
לקחת את האוטובוס הראשון לשיראקאווה גו. אך אבוי, סתומים, לא הזמנו כרטיס מבעוד
מועד (לא ידענו שצריך) אז נתקענו בקנאזאווה עד הצהריים. האוטובוס הראשון שהיה אליו כרטיס היה ב12:40.
בינתיים עשינו סטארבאקס, ווינדו שופינג בעיקר למזכרות בתחנה, ולפני שיצאנו אכלנו
צהריים ארוחת סט במסעדה פנימית לא מדהימה אך לא יקרה – נמצאת בעומק מתחם המזון של
התחנה ומציעה סט של אורז ומיסו (ריפיל חינם), טופו, חמוצים ועוד כמה דברים
צמחוניים שאיני זוכרת. בצהריים יצאנו סופסוף אל נסיכת האלפים – הסופר מתויירת כך
הוזהרנו – שיראקאווה גו, על בתיה המשולשים והפסטורלים. ובכן, היא מדהימה!! כן, היו
הרבה תיירים (לא המון), אבל אם מעמיקים לכת, אחרי שחוצים את הגשר יש מתחם בתים
בתשלום, עם אגם וטחנת מים מעין מיני מוזיאון פתוח ומדהים. בקושי יש שם אנשים
והתמונות שצילמנו שם פשוט מרהיבות. ממש אהבתי את המקום הזה. בילינו שם 3 שעות
קסומות ונעימות. יפיפה, פסטורלי, פנטסטי ועוצר נשימה. הבתים המבודדים היו כמו
לקוחים מתוך אגדה. טוב שבאנו לשם על קיבה מלאה כי לא היו שם יותר מדי אופציות
בשבילנו אבל היה מה לנשנש, גלידות וחטיפים. ניחא, ממילא לא זה היה העניין. יופי
משגע. כן מסלול חומוס או לא. מרהיב. אחר כך המשכנו לטקיאמה, עוד עיר באלפים שלא
עפתי עליה. ושוב הכל סגור, ושוב כל המסעדות (לא שיש הרבה) עם אופציות צמחוניות
מלאות, ושוב אכלנו צ’יפס, אדממה וטבעות בצל , הפעם באיזה דיינר מעפן שלא ממש ראוי
לתשבוחות…
מזל שהמלון שלנו היה מצוין, אמנם חדרים לא גדולים, אבל הכל
נקי, מסודר, נעים וארוחת הבוקר הייתה טובה במיוחד
https://www.booking.com/…/hoteruwu-zhu-zhuang-gao-shan…
17.10 חמישי, קמיקוצ’י ולינה במטסומוטו
אחרי ארוחת בוקר מצוינת ומשביעה, לקחנו אוטובוס להיראיו אונסן במטרה להגיע לקמיקוצ’י. כשהגענו להיראיו, התלבטנו אם לחתוך למפלים המדוברים שאנשים פה כתבו שהם מאוד קרובים, אבל גוגל והאישה במודיעין אמרו שזו הליכה של 40 דקות לפחות, אז וויתרנו.
המשכנו לקמיקוצ’י והגענו לשם בסביבות 11:00. אני יכולה לומר בשקט שזה היה המקום היחיד בו שמענו עברית מכל מקום. אני לא בכושר בעליל אז עשינו רק את החלק העליון סביב האג”מ, מסלול של כ7 קילומטרים. הנוף של תחילת שלכת היה מאוד יפה. היה קרררררר אבל לא ירד גשם, והנוף מסביב ממש מרהיב. לא היו יותר מדי אנשים וצילמנו תמונות נפלאות. מה שכן, אחרי הק”מ ה-5 היה לפדלאה כמוני כבר מאוד קשה, זאת למרות שהמסלול מישורי ברובו וקל יחסית להליכה. הגענו לשם כבר אחרי הרבה ימים של הרבה הליכה.
צמחונים ומתענים: סיימנו את המסלול ב14:30 והגענו לאזור המסעדות שהיו מפוצצות. התיאבון התעורר במלוא העוצמה כשראינו מסעדת אודון עם מנת נודלס פטריות ועשבי בר. אך אבוי, כל הציר מבוסס דגים/ בשר. הגענו למתחם המסעדות המרכזי ושם המסעדה הגדולה בדיוק נסגרה ב14:30 (מע?) הגענו ב14:31 ולא היה עם מי לדבר. אפילו דברים מתוקים סטנדרטים לא היו, רק באנים דוחים למראה עם חצילים או דלעת. בקיצור – רעב כבד בהמתנה, בנסיעה הארוכה למטסומוטו (האוטובוס יצא ב15:00 והגיע לשם לקראת 17:00) והגרוע מכל – גם במטסומוטו לא מצאנו כלום, למעט פיצה שהם איכשהו הצליחו לעשות אחרי זמן המתנה רב גרוע ממש, כך שהערב נסגר במנה חמה. אלליי.
החדר במלון שלנו גם היה פיצי ודחוס ודיי מבאס אבל זה מה שהיה בתקציב מלון 3 כוכבים סביר אבל קצת דרעק אז לא ארחיב בנושא.
אין לי מספיק מילים לתאר עד כמה אני מתעבת/משתעממת מערים מודרניות וgעם זאת – כמה התאהבתי בטוקיו!! זו עיר צבעונית, הזויה, מטורפת, מוגזמת, מגוונת, ילדותית, נהנתנית, מפונקת ומפנקת – פשוט לא דומה לאף אחת אחרת.
אז אחרי בוקר מאכזב במטסומוטו (לא נהננו מפנים הטירה, מרהיבה ככל שתהא מבחוץ), ב18.10 (יום שישי) ב12:00 יצאנו לטוקיו. הנסיעה הייתה ארוכה יותר כי השינקאסן הישיר לא פעל בגלל הטייפון. המסלול כלל החלפה והמתנה. אך בסופה חיכה לנו הדובדבן שבקצפת הקולינרית – T’s Tantan ראמן שומשום טבעוני עשיר ומושלם!! כל המסעדה טבעונית ומציעה מגוון ראמנים ומנות צד. משביעים, נפלאים וזולים. כל ההמלצות נכונות. רוצו לשם, גם אם אינכם טבעוניים/צמחוניים. הרגשנו שם כל כך נוח, בטוח, נעים וטעים, שחצי שעה אחרי הארוחה עוד חזרתי בלי הפסקה על המשפט “שמח לי בבטן”. בעלי הזמין את ראמן השומשום הזהוב ואני את הלבן בליווי נתחי סויה. מושלם. חלומי. אין מילים.
https://www.happycow.net/reviews/ts-tantan-tokyo-29533
טיפ: רדו קומה לחנות של מומין וגיבלי – מהממות (אך יקררררררר). אנחנו קצת שכחנו שהם שם אבל זה היה מסומן על המפה שלנו אז חזרנו לשם בהזדמנות אחרת.
אחר כך המשכנו והגענו אל המלון המושלם – מלון 4 כוכבים עם עיצוב ייחודי רטרו ווינטג’ שכזה. אמנם החדרים לא מרהיבים אבל הם ענקיים במושגי טוקיו (23 מ”ר חדר קטן, 37 גדול), מרוהטים ומצוידים בכל טוב לרבות: מיטה ענקית ומפנקת, ספה נוחה, שפע מקום אחסון (אורן, שידה, ארוניות, ערכת תה/קפה, מכונת מסאג’). המלון ממוקם בצ’יודה, רחוב הספרים העתיקים. אזור שקט ולא מתוייר אך צמוד לתחנת מטרו. שתיים עד שמונה דקות ואתם בלב העניינים (2 אקיהברה, 5 שינג’וקו, 8 שיבויה). שירות חלום.
את הערב הראשון עשינו מאקיהברה והסתחרר לי הראש מרב דברי גיקים (בעלי..) אחר כך עוד חזרנו לשם במהלך השבוע איזה 4 פעמים (גם לקנות בובת מומין לילד, וואנזי גיזמו לעצמי, לחפש מתנה לגיסתי).
למי שאין לו מלא זמן שם – פשוט לכו ליודובשי אקיבה.
את הערב סגרנו עם קרפ ממכר של מריון שפשוט עפתי עליו לשמיים ומחאתי מחיאות כפיים – אני בנאלית ולא אוהבת קינוחים צבעוניים מטורפים. גם כאן לקחתי רק נוטלה וקצפת, למרות שיש להם דברים הרבה יותר עשירים…טעיםםםםםםםםםםם
למחרת – 19.10 – שבת, התחלנו בביקור בגן היפיפה של שינג’וקו גיון. היו קילוחי גשם דקים אך מתמשכים, הכל היה מאוד אווירתי, נעים ויפה. בילינו שם כשעה וחצי לפני שהמשכנו להפתעת הטיול מבחינתי – מוזיאון הסמוראים. המדריך שלנו היה סטודנט שגר כבר כמה שנים בארה”ב ועל כן האנגלית שלו הייתה מעולה. הסיור היה מרתק ומעשיר, אינפורמטיבי אבל גם אינטרקטיבי וזורם, היסטורי אבל גם מתייחס להווה פה ושם. בסופו, לבשנו בגדי סמוראי ונסיכה (קימונו) והצטלמנו. זה היה כלול בכרטיס הלא יקר (60 ש”ח לאדם) ואף הוצע לנו לחזור במהלך השבוע בצהריים ולצפות במופע סמוראים (ואז כמו ישראלים טובים הצטלמנו שוב בסט בגדים שונה – ביקשנו כמובן)
צהריים אכלנו המבורגר טבעוני ונהדר ברשת המופלאה איינסוף ריפל בשינג’וקו:
אחר הצהריים ‘בילינו’ בנקאנו ברודוואי שזה מרכז קניות לגיקים (שרק נראה מרוחק מאוד במפה) וזה היה האמת מאוד קשוח בשבילי. 4 קומות דחוסות גדושות במשחקים ודמויות, וינטג’ רטרו מודרנים חדשים. הרים של קופסאות גנדם ועוד דברים שבשבילי הם מוזרים.. כן מצאתי בובת פלאש גדולה לילד שהייתה 50% הנחה ויצאה רק עשרים שקל.
בערב אכלנו פיצה מושלמת בצ’יודה. הייתה להם גם פיצה מיוחדת על בסיס חמאה חומה שבעלי עף עליה והשירות היה גם כן מעולה. הפיצה הכי טעימה שאכלנו ביפן ולגמרי במקרה! תעשו קופי ושמרו תקישור. מושלמת.
את יום ראשון ה20.10 עשינו בשיבויה ומילאנו בשופינג – התחלנו מהחנות של דיסני, המסכנו עם ניטורי – רשת מקומית ענקית זולה ומפתיעה עם מלא דברים יפים, ריהוט קישוטים וטקסטיל לעיצוב הבית – היו שם גם בובות פלאש מהממות ולא יקרות – אבל אנחנו כאמור היינו כבר עם בובה גדולה, מומין על הכוונת ועוד דייסו לפנינו… אחר כך עברנו לחנות הנפלאה בעלת 4 הקומות של אליס בארץ הפלאות – שהיא חלווווום לכל מי שאוהב ובמיוחד למשוגעים לדבר כמוני (כתבתי עליה תזה!) ואז קידי לנד ההיסטרית – שם מצאתי חולצת קוואי מתוקה מתוקה ב50% הנחה (שוב, תמיד חפשו את הפריטים האחרונים שנשארו. יצא 1600 יין במקום 3200). צהריים אכלנו אוכל הודי טעיםםםםםם (פעם ראשונה שאני מנסה) בנטראג’ או נהרג’ שזה מסעדה צמחונית/טבעונית. היה בופה גדול וזול.
הרג’וקו וטקשיטה סיוט ביום א’ זה ידוע – אבל עברנו שם בדרך למקדש מייג’י שבסוף בכלל לא אהבנו. אחרי קיוטו (ולפני סנסו ג’י) נראה דהוי ומשעמם. סורי, זו החוויה שלנו.
ארוחת ערב במסעדת הנושא המגניבה – אליס בארץ הפלאות. לא זול אבל צבעוני ססגוני ומיוחד. לצערי אין הרבה אופציות לצמחונים בלשון המעטה אבל כמסעדת נושא – עדיין שווה.
את יום שני ה-21.10 עשינו בטיםלאב בורדרלס הגאוני. הגענו שעה לפני הפתיחה (קצת במקרה חח) ובכל זאת לא היינו ראשונים. אז תגיעו מוקדם, כי ב09:20 כבר יש תורים להיכנס. המקום מדהים, חוויתי, מרהיב ומרגש. אהבתי פלוס פלוס.
עוד כמה טיפים: להקצות כ-3 שעות, לבוא עם סנדוויץ’ שתאכלו בתור – כי אי אפשר לצאת מהתור ואין מה לקנות לאכול באזור אבל יש אזורי אכילה גם בפנים – לחפש קודם כל את המדרגות לחדרים המבוקשים, היער האתלטי וכמובן העששיות!!
אחר כך הלכנו לעשות שופינג בדיברסיטי ליד הפסל של גנדאם ואבוי – נקלענו לאייץ’ אנד אם שם קנינו מלא בגדי סופר מריו ופוקימון לילד – יצאנו בנזק של 8656 יין (לאחר ניכוי המס) אבל מבסוטים.
בערב קפצנו לחנות המומינים המטורפת בתחנת קיוטו. את ארוחת הערב – ראמן טבעוני מטורף משביע וזול, אכלנו ב Kyushu Jangara Ramen, Akihabara Honten ששמו של הראמן הטבעוני שלו יצא למרחקים. ובצדק. המסעדה בשרית אבל האופציה הטבעונית מדהימה ומפוצצת. לפעמים יש תור בחוץ והאכילה הכי אותנטית וכיפית. אינטימית ואמיתית, על דלפק ארוך. אבל וואו הוא נהיה מפורסם, גם בקרב תיירים. פשוט ראמן מדהים.
יום שלישי ה-22 לחודש פתחנו את הבוקר במומין קפה ומאפה הקסום ואחר כך עשינו את אסקוסה וסנסו ג’י – השדרה, חנויות המזכרות, המקדשים והגנים. היה מהמם.
יום רביעי ה23.10 יום לפני העזיבה חזרנו לשיבויה לפנקייק פלאפי
גבוה וחלומי בHOSHINO
(או משהו כזה) מעל
מעבר שיבויה. אחר כך הלכנו לעשות השלמות קניות בניטורי, עשינו את טקשיטה כמו שצריך
כולל קינוח צבעוני והמווון ווינדו שופינג (ואפילו קניתי סוודר מושלם) ואחר כך קפצנו
ליויוגי פארק המקסים
יום חמישי ה-24.10 היה היום האחרון. טיילנו בו המון. היינו
בבוקר באקיהאברה, אחר כך בשיבויה, משם למינאטו – אכלנו פלאפל וסביח עם מרק ירקות
טעיםםםםםםםםםם במסעדה הישראלית והנהדרת Ta-IM שהרגישה לנו
הולמת לסיום הטיול. הבעלים ישראלי, מדברים עברית, איך שנכנסים גלגלצ. שלמה ארצי.
חמוצים. פיתות. תענוגגגגגגגגג.https://www.tripadvisor.com/Restaurant_Review-g14131018… אחה”צ היינו בפארק אואנו שפחות הרשים אותי אבל היה חמוד
ובערב חזרנו לאזור המלון שלנו ברחוב הספרים העתיקים. בעלי חיפש רפליקה של מפה
מקומית עתיקה (מזכרת טיפוסית עבורו) ואז לסיום השהות נתקלנו בחווית השירות היפנית
המדוברת – באחת החנויות אחד העובדים שאמר בהתנצלות שאין להם מפה שכזו – הוביל
אותנו אחר כך לסיבוב חנויות ארוךך ברחבי השכונה מחנות לחנות עד שבעזרתו מצאנו מפה
