הכנתי מסלול עם חלוקה לימים בטוקיו, שכולל דברים שלדעתי הם חובה לראות. כמובן לא חייבים להיצמד למסלול. טוקיו כ”כ גדולה שזה קצת חסר טעם לתכנן אבל כדאי לטייל באיזורים סמוכים. בכל מקרה, עם תחבורה ציבורית אין בעיה לעבור מצד אחד של העיר לשני.
לפני הכל – תחבורה. בתוך העיר הכי נוח להשתמש בכרטיס IC כלשהו (כמו רב קו). בטוקיו יש שני כרטיסים עיקריים – סויקה ופאסמו. לא משנה איזה מהם תקנו, כל אחד יעבוד בכל רכבת בעיר. כרטיסים כאלה לא עובדים בשינקנסן, בעיקר בגלל שהעלות שלה גבוהה בהרבה. אבל כדי לנסוע בשינקנסן בכל מקרה צריך/כדאי לקנות כרטיס מראש, כך שכרטיס כזה במילא פחות רלוונטי.
כרטיס IC קונים בכל מכונה למכירת כרטיסי נסיעה בכל תחנה. הסויקה נמכר בתחנות של JR והפאסמו בתחנות של המטרו של טוקיו. במעמד הקניה בוחרים כמה כסף להטעין על הכרטיס. כדאי להתחיל מ-2000-3000 ין. בהתחשב בכך שנסיעה ממוצעת עולה 200 ין, זה יתן מינימום 10 נסיעות. יש פיקדון של 500 ין על הכרטיס ואם מחזירים אותו, מקבלים את הפיקדון חזרה, אבל אני מציע לנצל את הכסף שיש על הכרטיס ולשמור אותו למזכרת או לביקור הבא (כרטיס כזה בתוקף 10 שנים). חשוב: פיקדון אפשר לקבל רק בעיר בה נקנה הכרטיס (כלומר, לא ניתן להחזיר סויקה באוסקה למשל).
תוכנית מוצעת לטוקיו:
כאמור, אני מציע לחלק את הימים לפי איזורים בעיר וע”י כך לצמצם נסיעות ותיזוז ברחבי העיר.
מדובר בתוכנית של 10 ימים שכוללת גם שני טיולי יום.
יום 1 – הגעה לטוקיו – כתלות בשעת ההגעה והאיזור בו ישנים בעיר, כדאי ביום הראשון להתמקד באיזור זה. אם נוחתים בבוקר, צריך לקחת בחשבון שהיום בעיר יתחיל רק בצהריים בערך. אם נוחתים אחרי הצהריים, ההגעה לעיר תהיה בסביבות שעות אחר הצהריים המאוחרות ואף מאוחר יותר (תלוי בשעת הנחיתה).
אם מגיעים לטוקיו בסוף הטיול, זה למעשה אותו דבר..
יום 2 – גינזה, מארונוצ’י ואקיהאברה – מתחילים בצד הצפון מערבי של תחנת טוקיו כדי לראות את ארמון הקיסר ומשם ממשיכים לכיוון גינזה, רובע היוקרה של העיר. ברחוב הראשי חנויות לראותן בלבד. שם נמצא גם המטה של סוני עם הדגמות טכנולוגיה מגניבות.
כשנמאס לקחת רכבת לאקיהאברה, זה רובע האלקטרוניקה שם אפשר למצוא כמה חנויות שקשורות לאנימה, קוספליי וכו’. סמוך לתחנת הרכבת יש חנות בשם רדיו קאיקן שעוסקת בתחביבים שונים כמו בניית דגמים וכדומה. אפשר לבלות שם שעות.
יום 3 – אואנו ואסקוסה – פארק אואונו הוא אחד הפארקים הגדולים בטוקיו. סביר להניח ששם תהיה פריחת סאקורה נרחבת בעונת האביב. כדי לטייל בפארק ולראות את מקדש קיומיזו-דרה (כן השם זהה למקדש בקיוטו) – מקדש האמהות. בפארק יש גם את המוזיאון הלאומי לאמנות מערבית. מהצד השני של תחנת הרכבת נמצא שוק אמיוקו. השוק בנוי מתחת לתחנה ולמסילות שלה ויש בו הכל. שווה ביקור ורצוי בשעות היום. זה אחד המקומות הבודדים ביפן שרצוי לא להגיע אליהם בלילה… (אבל השוק במילא סגור בלילה). בסופ”ש המקום תוסס מאוד ומלא מבקרים.
אחרי כן אפשר להמשיך לאסקוסה ברכבת. שם נמצא מקדש סנסו-ג’י המפורסם והיריד שצמוד אליו (נהדר!). יש כמה מסעדות סושי מעולות לאורך הרחוב שבו נמצא השער הראשי למקדש. אם יש כוח אפשר להמשיך משם לכיוון רחוב קאפבאשי שם יש המון חנויות שמוכרות אוכל מפלסטיק (כדוגמת האוכל שמוצג בחלונות הראוה של מסעדות ונראה בדיוק כמו הדבר האמיתי). אפשר לסיים את הסיור בטוקיו סקיי טרי – המגדל הכי גבוה כרגע בטוקיו שנפתח לפני מספר שנים.
יום 4 – טוקיו – שיבויה – מעבר החציה המפורסם, פסל הכלב האצ’יקו אבל בעיקר להסתובב שם.. להמשיך להראג’וקו שם יש את רחוב אומוטסנדו ורחוב טאקשיטה המטורף ובאופן כללי האיזור נחשב למגניב. סמוך לשם נמצא פארק יויוגי שבימי שבת וראשון יש בכניסה שלו מהצד של הארגו’קו התאספות של המוני צעירים מחופשים לכל מיני דברים וגם חבורות של ‘אלביסים’ – חקייני אלביס. לכן, הייתי מכוון להגיע לשם בשבת או ראשון – התופעה הזו קצת דעכה בשנים האחרונות והאלביסים כנראה עברו למקום אחר או שמגיעים מאוחר יותר. בכל מקרה, הם לא האטרקציה היחידה שם.
יום 5 – טיול יום להאקונה – קונים יום קודם כרטיס שינקנסן מטוקיו לאודאוורה, זו עיר שנמצאת קרוב מאוד להאקונה. כרטיס חזור אפשר לקנות באודאוורה כשרוצים לחזור. אם לא יהיו מקומות שמורים, אפשר לקחת כרטיס ללא מקום שמור. זו נסיעה קצרה יחסית. למי שיש JR פאס בתוקף אפשר כמובן להשתמש בו בנסיעה הזו.
כשמגיעים לאודאוורה, לגשת למשרד המידע לתיירים שנמצא בתחנה ולבקש עזרה לתכנן את הטיול שם. אם חובבים אמנות, כדאי לבקר במוזיאון הפתוח שנמצא מאוד קרוב. כדאי לקנות פאס של האקונה שתקף ליומיים אבל משתלם ליום אחד ומאפשר נסיעה חופשי בכל אמצעי התחבורה באיזור. יש מסלול מעגלי מאוד ברור שעובר בכל האיזור. הוא מתחיל בתחנת אודאוורה ומסתיים בה. אם מבקרים גם במוזיאון הפתוח, סביר להניח שתחזרי לטוקיו בסביבות 7-8 בערב.
יום 6 – שינג’וקו – זהו איזור בילויים וקניות ואחד הפופולרים בטוקיו (המרכז שלו מקביל לטיימס סקוור בניו-יורק). אפשר לבקר שם בבית קפה חתולים. יש אחד ממש על הרחוב הראשי של שינג’וקו ממזרח לתחנת הרכבת הוא נקרא Cat café Calico. בנוסף, יש בשינג’וקו פארק בשם גיואן שבו אפשר לצפות בעונה, בסאקורה במלוא הדרה. אם נמאס ויש עוד כוח, אפשר להמשיך לרובע שימוקיאטזאווה שנמצא מערבית לשיבויה. זהו רובע בוהמי יותר עם בניה נמוכה שמזכיר קצת את שינקין בת”א בימיו הטובים.
יום 7 – טיול יום לקמקורה – קמקורה זו עיר קטנה שנמצאת מדרום מערב לטוקיו על חוף האוקיינוס השקט. יש בה מספר מקדשים נחמדים ופסל בודהה ענק שיושב באויר הפתוח. בנוסף, במרחק נסיעה קצר נמצא מקום בשם אנושימה ששווה ביקור ומאפשר ירידה לחוף הים. הנסיעה לשם היא ברכבת פרברית והעלות נמוכה יחסית לנסיעה של 50 דקות בערך.
יום 8 – טוקיו – שוק הדגים ואודאיבה – מתחילים בשוק הדגים בבוקר, כדי לתפוס את הסושי הכי טרי שתאכלו אי פעם. להמשיך עם רכבת המונורייל האוטומטית (ללא נהג) לאודאיבה שם יש מוזיאון לחדשנות והמצאות ועוד כמה דברים מגניבים.
יום 9 – בלי תוכנית מוגדרת. השלמת קניות וכדומה.
יום 10 – אם זה היום שבו חוזרים לארץ, כדאי לקחת בחשבון כשעה וחצי נסיעה לשדה עם לימובאס ושכדאי להגיע שעתיים לפני הטיסה.
כפי שאמרתי בתחילה – זוהי רק הצעת הגשה. תרגישו חופשי לערבב, לשנות, להוריד ולהוסיף לפי ראות עיניכם. היעדים המצוינים למעלה הם הכי פופלרים והכי מומלצים. אבל טוקיו ענקים ויש המון מקומות אחרים שאפשר לבקר בהם.
